אני מאמין

אני מאמין בלשאול שאלות. ייצר הסקרנות הוא מהחשובים בייצרנו. הוא זה שבזכותו אנחנו מגלים את הדברים שלא ידענו שלא ידענו. האמונה הזו הובילה אותי מרבית חיי והעמיקה במהלך השנים האחרונות. בכל צומת בחיי, גדול או קטן, בחרתי דרך רק לאחר ששאלתי שאלות (בעיקר את עצמי). גם אם בחרתי בדרך "המקובלת" היה זה לאחר ברור ולא באופן אוטומטי.

אבל, אליה וקוץ בה, ככל ששואלים שאלות מגלים שני דברים:

1.      את גודל האחריות שמשמעותה לקיחת אחריות.

2.      את האמת. האמת הסובייקטיבית ולעיתים גם אמיתות אובייקטיביות.

אני מאמין ששאילת שאלות מובילה ללקיחת אחריות ולפעמים ישנם תחומים שהאחריות כבדה. האחריות הראשונה במעלה היא על בריאותנו הגופנית והנפשית, אף אחד לא מכיר את גופנו טוב מאיתנו. הקשיבו לו, לימדו אותו, ספקו לו את צרכיו ובעיקר סמכו עליו.

עם השנים גיליתי את המורכבות של מושג הבריאות. הבנתי את חוסר היכולת של המערכת הרפואית לטפל בנו, בכל אחד מאיתנו, במורכבות שלנו. העדות המרכזית לכך היא מקומה של הרפואה המשלימה בחיינו.

כיום, כבר אי אפשר להתעלם מקיומה ורבים פונים אליה. לא רק שפונים אליה אלא שהדבר כבר נתפס כלגיטימי בעיניי הציבור.

אני מאמין ביכולותיו של הגוף האנושי. כל מה שצריך הוא לספק את צרכיו הפיזיים והרגשיים. כשרוצים לאזן מישהו, לאזן אותו ולא רק את גופו חייבים להתייחס גם להיבטים רגשיים בחייו ובהתנהלותו.

אני מודה על כך שניתנה לי הזכות לעזור לאנשים. זוהי אחריות כבדה, מאתגרת ומלאת סיפוק והגשמה.

אני רואה את עצמי "כמתווך" בין אדם לגופו ולנפשו. וכמו שמסייע לגוף-נפש לחזור למצב של איזון והרמוניה.