הגישה ההוליסטית

מרבית האנשים שסובלים מבעיה רפואית כרונית פיזית או אחרת, נתקלים בכך שהטיפול הקונבנציונאלי מטפל בעיקר בסימפטומים ואינו מרפא.

מזה מס' שנים ישנה מגמה הולכת וגוברת של התמחויות ספציפיות ע"י רופאים. ישנו מומחה כף יד, מומחה ריאות, אנדוקרינולוג ועוד.. הבעיה היא שחלק מהרופאים המוכשרים הללו שוכחים שיש מולם בן אדם ולא רק חולה.

הרפואה המשלימה כשמה כן היא- משלימה- מתייחסת לשלם. אין שום כוונה של המטפלים ברפואה המשלימה להיות תחליף לרופא, אלא שהם מציעים דרך אחרת – טיפול באדם ולא רק במחלה. חיבור של האדם לעצמו ולכוחות הריפוי הקיימים בתוכו, משחרר אותו ומאפשר חקירה של אפשרויות ריפוי נוספות.

ההתייחסות האישית והטיפולית למה שעובר על החולה חשובה לא פחות מהטיפול בבעיה. לדוגמא, אדם הסובל מבעיית פרקים כרונית בגיל צעיר חווה תיסכול וייאוש שמחייבים התייחסות. יש לטפל במערכת החיסון ובדלקת, ללא ספק, אך אם נוסיף לכך התייחסות וטיפול גם ברובד הרגשי/נפשי של החולה, אז התחלנו לרפא את האדם ולא רק את הדלקת.

אחד האלמנטים המשמעותיים בתהליך הטיפולי הוא אלמנט הזמן והזמינות. מטפל עצמאי יכול להקדיש זמן ראוי לכל מטופל ולהיות זמין כדי לענות על שאלות של המטופל. המערכת הרפואית אינה מאפשרת לרופא להעניק למטופליו את הזמן הזה.

דבר משמעותי נוסף הוא לקיחת אחריות על התהליך בפרט ועל "החיים" בכלל. כולנו גדלנו כך שבעיות רפואיות פיזיות הם באחריותו של הרופא לפתור. מיותר לחפש "אשמים" בעניין אך ברור לכל שתפיסה זו הינה מוטעית מייסודה. כל גורם מטפל משלים או קונבנציונלי הוא בעצם בעל מקצוע שמחווה דעה ומציע פתרונות, אך האחריות על מצבנו הבריאותי הוא בידנו בלבד.

העניין מחריף כשמדובר בילדים קטנים. כהורים אנו נוטים להשליך את האחריות על מצבו הבריאותי של ילדנו על הרופא המטפל. אנו פוחדים לקחת אחריות ולשאת בתוצאות. מה שאנו שוכחים בדרך הוא- שגם ביצוע המלצותיו של גורם כזה או אחר היא בחירה שלנו והאחריות הינה בידנו.

אנחנו צריכים להחזיר את אמוננו בגוף האנושי. אנחנו צריכים להבין שבריאות היא מכלול שלם של דברים ולא רק העדר חולי. בריאות היא תזונה, תשומת לב, סיפוק צרכים רגשיים/פיזיים ועוד ועוד ועוד..

ניקח לדוגמא ילדים עם נטייה להתקררויות מעל הממוצע. ילד כזה מקבל התייחסות וטיפול בזמן שהוא חולה (ברוב המקרים) וזה חשוב אך לא מחזק אותו ומונע את הפעם הבאה.על מנת לרפא את הילד מהנטייה להתקררויות צריך להקפיד ולטפל בו גם כשהוא "בריא".

והכי חשוב! כל מקרה לגופו.